האימפריה הרומית

גאלן - בוחן תרכובות חדשות (201-131 לספירה). בתמונה, אישה מורחת על פרק ידה תערובת שהכין גאלן.

גאלן כתב כ-500 ספרים על פילוסופיה, בלשנות ורפואה (מתוכם שרדו 83 ספרי רפואה). גאלן היה רופא החצר של הקיסר מרקוס אאורליוס, ושימש בין השאר כרופא של הגלדיאטורים. הוא למד אנטומיה בעזרת ניתוחים לאחר המוות שביצע בקופים (Macaca Sylvana), אך לא בבני אדם. הוא הראה לראשונה, באופן ניסויי, כי הלב פועל כמשאבה והעורקים מעבירים דם. הוא הבין כי שרירי השלד פועלים בזוגות אנטגוניסטיים, והאמין שהמוח הוא מרכז האינטליגנציה. כמו כן השתמש במדידת דופק לצרכים דיאגנוסטיים. בנוסף, הכין גאלן תמציות מצמחים שונים ומבעלי-חיים, על מנת לייצר תרופות שהיו בשימוש במשך 1,500 שנה. תרופות פשוטות מכונות "גאלניות", על שמו.  

לאחר נפילת האימפריה הרומית

רק מעט ידע חדש נוסף באירופה במהלך ימי הביניים. המטריה מדיקה הועתקה שוב ושוב, איורים חדשים נוספו לה, והיא תורגמה לשפות נוספות. חלק מההעתקים המפורסמים ביותר נעשו בתקופה שלאחר נפילת האימפריה הרומית.

הרפואה הערבית - אסלאמית

הערבים התמחו בעיקר בהפקת תרופות מצמחים, בעלי חיים ומינרלים. התרבות הערבית זכתה גם לראות את ייסודו של בית החולים (בגדד, 805 לספירה; וקהיר, 1283 לספירה). בבית החולים היו בית מרקחת, ספריה שכללה חדר הרצאות, כנסיה לנוצרים ומסגד.

בית המרקחת הראשון - 754 לספירה (לערך). מבט מבחוץ על בית מרקחת ערבי.

בית המרקחת הראשון

חנויות התרופות הראשונות יוסדו על ידי מוסלמים בבגדד במאה השמינית לספירה. רופאים ערבים לא רק שימרו את הבינה היוונית-רומית, אלא הוסיפו עליה. כשהמוסלמים התפשטו לאפריקה, ספרד ודרום צרפת, נטמעו רבות משיטותיהם גם באירופה. צלבנים שחזרו ממסעותיהם במזרח הביאו איתם לאירופה התמחויות נוספות וידע מהאסלאם.

איבן סינה (1037-980 לספירה)

איבן סינה היה רוקח, משורר, רופא, פילוסוף ודיפלומט פרסי (כונה בעולם המערבי Avicenna). הוא נחשב לגאון והטכניקות שפיתח נלמדו באירופה עד למאה ה-17.

רבי משה בן מימון (הרמב"ם) הוגה דעות ורופא יהודי שנאלץ להימלט מספרד ולבסוף נעשה רופא החצר של סולטאן מצרים וסוריה. כתב ספרי דת ופילוסופיה רבים, ו-10 עבודות רפואיות (הערכות קריטיות של גאלן, היפוקראטס ועוד). הרמב"ם מזוהה עם אחד התיאורים הראשונים של אסתמה וסוכרת.

רבי משה בן מימון (1204-1135 לספירה)