שינויי מתיחות במהלך התכווצות טטנית (איזומטרית)

בדומה למתרחש בסיב העצב הענק של הדיונון, גם בשריר השלד לא משפיע תדר הגירוי על צורתו של פוטנציאל הפעולה, אולם הוא משפיע על עצמת התגובה המכאנית של השריר. במלים אחרות, המתיחות בשריר ניתנת לסכימה. באיור שלפניכם מוצגת תגובת השריר לסדרה של גירוים בתדר נמוך באופן יחסי. ניתן לראות כי המתיחות בשריר הולכת ועולה עם כל גירוי נוסף:

כאשר תדר הגירוי עולה עוד יותר מגיעה המתיחות בשריר לערך מכסימלי ואינה עוברת אותו. זוהי המתיחות הטטנית של השריר והיא המתיחות המכסימלית אליה יכול השריר להגיע באורך נתון (ע"ע עקומות אורך-מתח):

כיצד משפיע תדר הגירוי על עצמת התגובה? ברור כי גירוי השריר בתדר גבוה גורם לעלייה בריכוז הסידן התוך תאי בקרבת האלמנטים המתכווצים (ע"ע בקרה) אך עליה זו בריכוז הסידן אינה הסיבה המשמעותית לעליה במתיחות. בהמשך תלמדו כי רק על-ידי גירוי בתדר גבוה ניתן להתגבר על אלמנטים אלסטיים המהווים חלק ממבנה השריר, ומפריעים למלוא יכולתם של האלמנטים המתכווצים לבוא לידי ביטוי (ע"ע המכונה המתכווצת, מתיחה מהירה).

 

   

© כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים